בן נורי וסלימה. נולד ביום כ"א באדר א' תש"ו (22.2.1946) בבגדד, בירת עירק. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1954. יחזקאל למד בבית-הספר היסודי ב' בנס-ציונה. שם השתייך לתנועת "הנוער העובד" ואת שעות הערב היה מקדיש לספורט - ובייחוד להתאגרפות. כאשר סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בנס- ציונה המשיך בבית-הספר התיכון של ערב "חביב" בראשון-לציון ובשעות-הבוקר עבד. לאחר שנתיים עבר ללמוד ב"המכללה הישראלית" שברחובות ושם למד אלקטרוניקה בהצלחה מרובה. בשנה השלישית ללימודיו שם סודרה לו בהמלצת המנהל עבודה בחופש הגדול ב"מכון וייצמן" בהתנדבות. כתום כל חודש קיבל המלצות נוספות ויחד עם אלו ניתנה לו מתנה כספית. הוא אהב להתעסק בעבודות המשתייכות לחשמל, פירק וחיבר כלים חשמליים וחיבב עיסוקים כרדיו, טרנזיסטורים, אנטנות לטלביזיה וכו'. באוגוסט 1965 גויס לצה"ל והצטרף לחיל-הים. לרוב שירת בחיפה. הוא התנדב לשרת בצוללות וביולי 1966 הוסמך כצוללן. את הים אהב מאד והיה מבלה בו בשחייה שעות רבות. שבוע שבוע היה בא הביתה לחופשה ובהיותו בבית היה מרבה שמחה כי בקרב חבריו היה הוא ה"מסמר". כך נמשך הדבר עד צאתו לחוץ-לארץ. בתקופת שירותו באנגליה שלח מכתבים לרוב, מלאי התפעלות מצד אחד וגעגועים מצד שני.

אבל יחד עם זה כתב שטוב לו בהווי- הצוות של הצוללת "דקר" שאליה צורף. אולם בתום השיפוצים שנעשו בה יצאה "דקר" לדרך לחופי-הארץ אולם כשזו היתה בדרכה בין גיברלטר לחיפה נותק הקשר עמה ושוב לא נתחדש. זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968) - והרבנות הצבאית הראשית קבע כי תאריך-פטירתו של יחזקאל בשעת מילוי תפקידו יחד עם השאר הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). כיון שיחזקאל נמנה עם חברי-הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת זיכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי "דקר" בבית- הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספרו של ערן שורר "ששה ימים ב'דקר'" הובאה תמונתו.

ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה.

החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.